14Mar
דימוי עצמי הוא הגדרה רחבה לדרך בה אדם תופס וחווה את עצמו, לרבות מראה חיצוני. התפיסה הזו נבנית מהתחושות שעולות כשמסתכלים במראה, מהקשרים חברתיים ותרבותיים וההשתלבות בהם, וגם מהדרך בה אנחנו חושבים ,שאנחנו נתפסים או נראים על ידי אחרים.
דמוי עצמי נבנה לאורך שנים, החל בינקות והוא תוצאה של חוויות אישיות, שינויים פיזיים שמתחוללים עם הזמן, הקשרים חברתיים ותרבותיים, מגדר וכו'. לדימוי עצמי יש השפעה גדולה על הבריאות הנפשית והגופנית של האדם. בעידן הרשתות החברתיות, החשיבות של הדרך בה אנחנו נתפסים על ידי אחרים, ההשוואה לאחרים ואיך הם מיוצגים ונראים לנו, המסרים התרבותיים-חברתיים של מה נכון או לא נכון, יפה או לא יפה, הופכת להיות מרכזית, גדולה ומשפיעה מאוד, זה משפיע לטובה אך ברוב הזמן משפיע לרעה. הדמוי העצמי נבנה מהתגובה שלנו להצגת ה"אידאל" על ידי אמצעי תקשורת שונים (טלויזיה, פרסומות, רשתות חברתיות), חינוך, תהליכי השתלבות בחברה ובעיקר מהפער הקיים בין ה"דימוי האדאלי" למציאות. ככל שהפער בין המצוי ל"רצוי" גדול יותר, וניתנת לו חשיבות גדולה ומשמעות גדולה, כך תהיה הפגיעה בדימוי העצמי עמוקה יותר.
בגיל ההתבגרות, כשאחת המשימות העיקריות של המתבגר היא לפתח זהות עצמאית ולמצוא את מקומו בחברת השווים ובעולם בכלל, החשיפה הבלתי פוסקת הזו ברשתות החברתיות ובעיקר באינסטגרם, מערערת מאוד את הדמוי העצמי. המסרים שעוברים דרך הרשתות, התמונות ה"מושלמות" של חיים ללא בעיות וגוף ללא פגמים, מעוותים את תפיסת המציאות. המסרים, המאוד לא ראליים, יוצרים רף שאינו ניתן להשגה, יוצרים תסכול גדול, אכזבה עצמית עצומה, פגיעה קשה בדימוי העצמי של המתבגר, שיודע שהוא לא נראה ככה, שהחיים שלו לא כל כך זוהרים ושהוא/היא לעולם לא יצליחו לעמוד בסטנדרטים האלה. תחושות האכזבה האלו גוררות בעקבותיהן מספר בעיות, החל בבעיות אכילה, דיאטות קשות ומסוכנות שכל מטרתן הגעה למידות לא הגיוניות ומהצד השני, אכילה ללא גבול והשמנה לא בריאה עקב תחושת ייאוש ואי התאמה לסביבה, פגיעה עצמית בדרכים שונות כדי "להרגיש" משהו, כי לעולם הם לא ירגישו את ה"תחושה העילאית" הזו שנראית על המסך ועד אובדנות, מתוך תחושת הריקנות שהם לא ראויים, שווים או בעלי ערך, כשהם לא עומדים ב"דרישות" המקובלות.
מה עלינו ההורים לעשות ולמה עלינו לשים לב?
- מעורבות! כמות החשיפה לדימויים ברשתות החברתיות היא בעלת השפעה מכרעת על הדימוי העצמי אותו יפתח הילד / מתבגר. דברו איתם על משמעות הדימויים המוצגים להם, כל כך שהם לא מציגים את המציאות הקיימת בעולם אלא מעוותים ו"מתוקנים" כדי להציג דימוי מסויים. חישפו אותם לדימויים שונים ומגוונים ותנו לגיטימציה לכל מבנה, מראה ודימוי גם אם הוא לא נתפס על ידי הרשתות כאדאלי.
- דוגמה אישית! תבדקו עם עצמכם, עד כמה אתם נותנים משקל למראה שלכם? עד כמה אתם עסוקים במשקל שלכם? בהתאמה שלכם לאידאל התרבותי-חברתי? איך אתם מגיבים כלפי הילד / מתבגר אם הוא לא בדיוק עומד בסטנדרטים האלה? הדימוי העצמי נבנה כבר מגיל מאוד צעיר, והוא מושפע ישירות מההתנהגות שלכם.
- דברו איתם באופן חיובי! על המראה שלהם, על ההישגים שלהם, על הייחודיות שלהם. שימו את הדגש על יכולות, השגים, הצלחות שאינן משתקפות במראה חיצוני, על דברים שתלויים בהם ויש להם יכולת שליטה בהם, במראה חיצוני אין לנו שליטה. האם אתם מרגישים גאים יותר כשאומרים לכם שהילד/ה שלכם יפים או שחשוב לכם יותר שיגידו שהם מוכשרים / מיוחדים / חכמים / עצמאיים?
החיים הם דינאמיים, הדימוי העצמי משתנה עם השנים גם כן, יש ימים בהם התחושה טובה יותר מימים אחרים, כל עוד התנועות הן בטווח סביר, שלא גורר שינויים קיצוניים בהתנהגות ובהרגלים, זהו דבר טבעי ואפילו חיובי.
מתי בכל זאת צריכות להידלק נורות אזהרה שמחייבות תגובה?
- ירידה או עליה קיצונית במשקל.
- התנהגות אובססיבית ועיסוק יתר במראה, אוכל או פעילות ספורטיבית.
- אמירות של שנאה עצמית (אני מכוער, אני לא ראוי, אני שונא את הרגליים שלי וכו')
- התבודדות, הסגרות והימנעות ממגעים חברתיים.
כדאי לשים לב כשיש התעסקות יתר במשקל (שקילות מרובות), התעסקות יתר במראה, התעסקות אובססיבית בספורט, הימנעות קיצונית ממזונות אהובים בתירוץ של אכילה בריאה, שינויים משמעותיים במצבי הרוח, שינוי קיצוני בהתנהגות וקשיים בריכוז ביטויים תכופים ושונים של חוסר שביעות רצון עצמית. בכל אחד מהמקרים האלה כדאי לבדוק את המקור לשינוי, אם בדרך של שיחה פתוחה עם הילד / מתבגר ואם על ידי פניה לעזרה מרופא המשפחה, עובדים סוציאליים קליניים או מרפאות ייעודיות.
אם אתם מרגישים כי משהו עובר על הילד / מתבגר שלכם, אל תתביישו לבקש עזרה!!
הערות
